052-2746992         יצחק שדה 29 ת"א  

על המחזה - "ריצ'רד השלישי "

ליקט וערך : רונן שמי

  עיקרי סיפור המחזה :

לאחר סיום המלחמה המכונה " מלחמת השושנים " , בין בית יורק שסימלו ורד לבן , לבין בית לקסטר , שסימלו ורד אדום , מלחמה בת כ- 100 שנים על השליטה באנגליה,

כ- 150 שנים לפני תקופתו של שייקספיר , יושב על כס השלטון אדוארד הרביעי לבית יורק,לאחר שהביס את הנרי השישי מבית לנקסטר .

למלך שני אחים - ג'ורג' דוכס קלרנס וריצ'רד - דוכס גלוסטר .

המלך חולה ואחיו הצעיר ריצ'רד זומם לרשת את הכתר . 
ריצ'רד מתואר במחזה כבעל מום מלידה (במקור שהיה בידי שייקספיר מדובר בזרועו שמתוארת

כ"זמורה נובלת" אך במאים ושחקנים במשך הדורות בחרו לריצ'רד מיני נכויות ככל העולה על

רוחם ) .

יש לציין שהיסטורית , לא הוכחה הנכות שלו , כמו גם דמותו האכזרית ,כפי שמתוארת במחזהו

של שייקספיר .

ריצ'רד שהרגיש רצוי ומקובל יותר בימי המלחמה כלוחם עז נפש, מתעב את ימי השלום הנוכחיים .

הוא מתחיל את דרכו לביסוס מעמדו כיורש המלך , בכך שהוא נוטע חשד אצל אחיו אדוארד נגד אחיו

השני ,ג'ורג , בטענה כי ג'ורג , הוא שזומם לגזול את הכתר מאדוארד ולהרוג את בניו היורשים .

אדוארד מאמין לריצ'רד ומשליך את ג'ורג לכלא .

בהמשך שולח ריצ'רד רוצחים שכירים שיהרגו את ג'ורג בתאו שבכלא, וכך הוא ניפתר מיורש אפשרי

אחד הראוי ממנו לכתר .

ליידי אן , גבירה מיוחסת , היא אלמנתו של אדוארד הצעיר לבית לנקסטר , בנו של המלך המודח

הנרי השישי .

ריצ'רד עצמו הוא זה שהרג בקרב את בעלה ואת אביו .

תוך כדי הלוויתו של הנרי , כאשר ליידי אן הולכת אחרי הארון ומקוננת , מגיע ריצ'רד ומפתה אותה.

היא מטיחה בו קללות ומאשימה אותו באשמת מותם של בעלה ואביו .

בהמשך המחזה היא נכנעת לחיזוריו והוא נושא אותה לאישה .

 

 

 

לאחר מותו של אדוארד , ריצ'רד כולא את שני בניו הצעירים ובהמשך המחזה שולח רוצח למצודה בה הם כלואים ומוציא אותם להורג , כמו כן הוא מוציא להורג את קרובי המלכה המתנגדים אחר-כך להכתרתו .

בעזרת העמדת פנים והשמצת אחיו המת על ידי שליחו הנאמן ,הלורד בקינגהם ,שבהמשך הופך ליריבו , מצליח ריצ'רד לשכנע את ראש העיר של לונדון לסייע לו למצוא חן בעיני הציבור ומצליח לגייס תמיכה

רפה של מועצת העיר בהכתרתו למלך .

לאחר "הפצרות " מצידם הוא עשה עצמו כמי שנאות לקבל את הכתר מתוך שליחות וכנגד רצונו.

גם כאשר הופך ריצ'רד למלך הוא ממשיך בפרנויה לראות איומים מכל עבר על כסאו וביתר שאת 
ממשיך במסע הרציחות החולני שלו , הכולל בסופו של דבר גם את אישתו ליידי-אן .

אפילו אימו , דוכסית יורק , מטיחה בו האשמות וקללות נמרצות ומייחלת למותו של בנה החי היחידי.

בעודו מבצר , בשפיכות דמים הולכת וגואה , את שילטונו , נרקמת התקוממות שבראשה עומד ריצמונד ,

יורש העצר לבית נקסטר , הטוען לכתר , בעזרתם של אצילי אנגליה שמאסו בשילטונו של מלכם העריץ.

ההתקוממות הופכת למחנה נגדי גדול אל מול חייליו של ריצ'ארד התומכים בו בעיקר מתוך פחד

 ולא מנאמנות.

בליל הקרב המכריע ,בשדה בוסוורת , פוקדים את ריצ'רד ייסורי מצפון בדמות חזיונות של קורבנותיו

המגיעים לאחל לו תבוסה ומוות .

בקרב עצמו , למרות אבדות רבות , הוא מסרב להיכנע גם כשסוסו נדקר ונהרג .

הוא ממשיך להלחם ,עומד על רגליו תוך שהוא קורא:  " A horse  a horse my kingdom for a horse"

סוס ! סוס ! מלכותי בעד סוס !

במהלכו הסופי של הקרב הוא פוגש בריצ'מונד . השניים נלחמים בעוז האחד בשני אך ידו של ריצ'מונד

גוברת על זו של ריצ'ארד והוא מצליח לחסלו .

מסתיימת תקופת שלטון הדמים של ריצ'רד השלישי ובא הקף על מלחמת האזרחים הממושכת .

דמותו של ריצ'רד השלישי , השליט האחרון לבית יורק, מעוצבת כאן ע"י שייקספיר , כנראה בלי

קשר לתכונותיו של ריצרד ההיסטורי , אך עם קשר לחוש הדרמטי שלו , שתמיד יעדיף דרמה מרתקת

של אירועים , על פני דיוק היסטורי .

ריצ'רד שלו הוא רטוריקן , תכסיסן מבריק , כריזמטי, משעשע ואכזרי , בעל כשרון משחק ובימוי.

ריצ'רד מגובה במוטיבציה כאילו מתקבלת על הדעת של קיפוח לא הוגן בשל חריגות חברתית ,שאין בה

די כמובן כדי להצדיק את מעשיו , אך יש בה די כדי להתקין מחזה מבריק שבמרכזה דמות מרתקת.

 

על מונולוג הפתיחה של המחזה :

במונולוג הפתיחה המפורסם , הבנוי כמעיין פרולוג למחזה , פותח ריצ'ארד ואומר

" עכשיו את חורף המריבה שלנו , השמש לבית יורק הפך לקיץ "

שייקספיר ,ככותב גאון  שהדרמה זורמת בעורקיו , מתחיל בלמקם אותנו בהווה.

הכל קורה כאן ועכשיו , ברגע זה מול ענינו.

כאן מתחילה להיווצר דמותו של ריצ'ארד ואנחנו , הקהל , שותפים סמויים לסודותיו .

אחר כך הוא מדמה את המצב הנוכחי לשינוי דרסטי בעונות השנה .

החורף של המלחמה הפך לקיץ של שלום.

הוא רומז למלך אדוארד  הבן  של בית יורק - THE SUN OF YORK   וגם שאחד מסמלי המלוכה ,

סמל השמש .

בחלק הראשון - כמי שימי המלחמה הטיבו עימו  כשנחשב ללוחם אמיץ , מבכה ריצ'רד גלוסטר

את סיומם  ולועג לימי השלום העליזים .

הוא לועג למלך שבקרב " זרע פחד בלב אויביו " וכעת " מתענג על צליל כינור נאפופי " בחגיגות

ומצהלות , ומדמה את המלחמה ל"מצעד המוות " שהפך עכשיו ל"ריקוד מרנין " .

אחר-כך בחלק השני שמתחיל בשורה " אבל אני ,בי אין שום גמישות הגב ושום ראי לי לא יאיר

פנים " הוא משווה את עצמו - נכה , ש"את צורתו עיוותו נכלי הטבע " , להוד ולהדר שניחנים בו

המלכים שאין לו שום סיכוי להימנות בשורתם .

הוא מגיע למסקנה  כי הוא מבודד וזנוח " לי בימי שלום וזמר שכאלה אין עונג לבלות בו את היום ,

חוץ מלראות את דמות צילי בשמש ולקונן על  הנכות שלי " .

בחלק השלישי שמתחיל במשפט " על כן נחוש אני להיות נבל " מזמין אותנו ריצ'ארד אל עומקי

נפשו האפלה שמתוך קינאה יוקדת מייצרת תוכנית רצחנית "להסיט זה כנגד זה את שני אחיו "

בעזרתה של נבואה מסתורית .

בכך הוא נותן לנו הצצה אל יסודם של פעולותיו האכזריות שעוד עתידים לבוא , עד שישיג הוא

את כס המלכות ולאחריו .

 

בניית אתרים - טואול